לפני שאני נוסע מחר לצרפת ונורבגיה, הנה כמובטח המשכו של "השיר שהוא דרך, השיר שהוא מקום": פתיחה חדשה ובו בזמן כיפורי הנפש. שנה טובה! השיר שהוא דרך, השיר שהוא מקום 2 במובן חשוב, השאיפה המשוררית היא גם שאיפה לטרנספורמציה של ה"אני", והשאיפה הזו היא שמאפשרת את הכתיבה. בו-בזמן השאיפה הזו עלולה להפוך בנקל … המשך לקרוא כשהאגו רועם, המוזות שותקות
36 תגובות